השלכה

בעת עליית המער’ הרי שהקובץ נקרא ובהתאמה מעוגנים הרכיבים, מנגנון זה קובע ביחס לאותו רכיב לבצע גיבוי למער’ הקבצים שבו.
המספרים נעים בין אפס לתשע (0-9) כאשר אפס הינו גיבוי רק למער’ הקבצים (FS) ואילו תשע מגבה את כל הרכיב כולל ספריות וקבצים ובהמשך ניתן גם לשחזר דרכה את המידע.
הקובץ מפעיל תוכנה חיצונית לצורך ביצוע הגיבוי ויש צורך בהכנות קודמות שאינן בסקירה זו.
מערכת זו מתאימה לשרתים ובעלי משאבים של חומרה, זמן וכח אדם מיומן ולכן מומלץ להשאיר פרמטר זה על אפס (0) ביחס לכל הרכיבים שכן קיימות תוכנות אחרות לביצוע גיבויים פרטניים במקביל.
בדיקה למער’ הקבצים – pass (לשעבר: fsck)
בעת עליית המער’ הרי שהקובץ נקרא ובהתאמה נערכת בדיקת תקינות לרכיבים הנקראים לעגינה, מנגנון זה קורא לתוכנה חיצונית הבודקת תקינות (מתמטית) למער’ הקבצים (FS) בלבד.
המספרים קובעים את סדר הבדיקה בלבד כאשר אפס (0) מודיע שלא לבצע בדיקה, אחד (1) הוא הרכיב הראשון בו תבוצע הבדיקה, – מומלץ בחום רב ליחס אותו למחיצת השורש (root) -, ואילו הספרה שתיים (2) היא לכל שאר הרכיבים לפי סדר בו הם מופיעים בקובץ.
התכנה ניתנת לקינפוג לצורך שינוי זמנים או בכלל אך אין סקירה זו לא תעסוק בה ומומלץ להשאיר את תכונותיה כברירת מחדל.

פקודת ביצוע

לאחר עריכה ושמירה של קובץ ה – fstab יש להקליד במסוף את הפקודה: sudo mount -a אשר תעגן את כלל הרכיבים. פעולה אחרת תהיה עליה מחדש של המערכת לצורך בדיקת העיגון האוטומטי.

סוף סיום סיומת

ישנם ברשת מאות דוגמאות לעריכת קובץ ה – fstab אך, לעניות דעתי, הטוב שבהם נמצא אצלך במערכת.

מהלך העבודה

כתיבת התכנית

את התכנית ניתן לכתוב בכל עורך טקסט. אנו נשתמש בדוגמה זו בעורך הטקסט של Gnome.

כתוב פרויקט פשוט הבנוי משני קבצי קוד וקובץ הגדרות אחד בעורך הטקסט, כמו כן נביא בהמשך שתי אפשרויות לכתיבת תסריט ה Makefile . הראשונה פשוטה להבנה, אך ארוכה ומסורבלת. השניה משתמשת בתכונות מתקדמות של תכנת make, קובץ ה Makefile קצר ונוח לשימוש אך קשה יותר להבנה. כדי להבין את השימוש בקיצורים ותכונות מתקדמות של make כדאי לקרוא מדריכים נוספים

בהמשך העבודה בודאי תרצו להתקין כלי פיתוח נוספים וספריות פיתוח חדשות. אפשר למצוא מדריכים לשימוש בכלים אלו ברשת ופה באתר.

נכתב באתר בהפינגווין (לא צויין שם כותב).

מדריך שימוש ב