סדר קריאה וסדר הצגה

בלינוקס, דיסק קשיח מזוהה כ – hda או sda (השוני אינו רלוונטי) והיותו ראשון בזיהוי תינתן לו הספרה אפס (0) שכן אפס הוא ערך לכלל הרכיב כאילו היה מחיצה שלמה. מכאן, שכל רכיב קיים או שנוסיף בהמשך יקבל את האות או הספרה לפי מועד יצירת החיבור ואשר יזוהה בהתאמה כ – hdb או sdb וכן הלאה באותיות.
Pres1לעומת זאת, מחיצות לא יקבלו את הספרה אפס אך יש הבדל בין סדר הצגתן לבין סדר קריאתן, היות העניין מבלבל אתן כמה דוגמאות:
hd0,0 – הינו רכיב אחסון ראשון ומחיצה ראשונה שבו אך הצגתו תהא hda1 או sda1.
hd1,0 – הינו רכיב אחסון שני ומחיצה ראשונה שבו אך הצגתו תהא hdb1 או sdb1.
hd2,4 – הינו רכיב אחסון שלישי ומחיצה חמישית (לוגית) שבו אך הצגתו תהא hdc5 או sdc5.
אבל גם אם מערכות הפעלה הן עסק קל עבורכם, זה לגמרי לא אומר שתוכלו לעצב לכם הזמנה חלומית בכוחות עצמכם. למה? כי כל אחד והתחום שלו, ורק המקצועניים ביותר יוכלו לספק לכם הזמנה כהלכה! www.weddingprint.co.il מזמינה אתכם להיכנס, להתרשם, ולבחור לכם הזמנה חלומית.
לאחר שהשגנו את המידע הדרוש לעיגון, לפי כל פקודה שבחרנו, ניגש לעריכת הקובץ האחראי על העיגון הקבוע והוא ה – fstab המצוי תחת ספריית המערכים etc , את הקובץ ניתן לערוך בהרשאת על (sudo) בלבד ולהלן הפקודה:
sudo gedit /etc/fstab (ניתן כמובן להשתמש בכל עורך טקסט שחפצה נפשכם).
לאחר שהעלינו את הקובץ ניתן לראות בו את שלל הכתיבה שבוצעה בזמן ההתקנה הראשונה, כ”כ ניתן לראות את אופן התכתיב לצורך העיגון הקבוע ולקבל מושג כללי על המידע הדרוש לעיגון שכזה.
זכור: כל שינוי בקובץ יגרום לשינויים בתפקוד הרכיבים המעוגנים ויש לנקוט במשנה זהירות ובהערכות מוקדמת.
הערה: קיים קובץ נוסף בשם mtab הקשור לנושא אך לא נדרשת עריכתו לצורך העיגון הקבוע.

נקודת עגינה

יגון רכיב חייב להיות לספריה כדי שמער’ ההפעלה תוכל לקרוא ולהשתמש במידע. אם נרצה שהרכיב המעוגן יהיה בשימוש כלל מערכתי אזי נמצא בספריית השורש (Root) שתי ספריות משנה ואלו הם:
  1. media – כל רכיב שיעוגן בתוכה יופיע בתפריטי המערכת תחת “מיקומים” (places) ועל שולחן העבודה.
  2. mnt – כל רכיב שיעוגן בתוכה לא יופיע בתפריטי המערכת ולא על שולחן העבודה.
בכדי לעגן באופן קבוע יש להכין תת ספריה בתוך אחת מספריות המשנה לעיל בדרך של הרשאת על כך:
sudo mkdir /media/xxx (כאשר “xxx” הינו שם תת הספריה שבחרת)או

sudo mkdir /mnt/xxx (בשינויים המתחייבים).

אזהרה: אין למחוק או לפרמט ספריית משנה בזמן שרכיב מעוגן שכן בדרך זו נשמיד את המידע שברכיב.
התכתיב – Syntax
בקובץ ה – fstab ניתן לראות את התכתיב לפי סדר הקריאה לפקודה (ולפי הגיון בריא) והם:
<device> <mount point> <file system> <options> <dump> <pass>
בכל הנוגע ל device, mount point, file system – יש להכין מידע אודותם מראש כך:
  1. device – בהתאם לפקודה שבחרנו, הדרך הפשוטה הינה sudo fdisk -l.
  2. mount point – יש להכין מראש נקודת עגינה כאמור לעיל.
  3. File system – מער’ הקבצים אותה בחרנו עת ההקצה (ntfs, vfat, ext וכו’..).
במידה ומתעוררות בעיות של זיהוי הנוגע ל FS אזי ניתן לקבוע פרמטר auto ובכך לבחון את העיגון מחדש.
המלצה: בכדי שהרכיב יוכל להעגן גם במער’ חלונות בדרך טבעית מומלץ לפרמט לו FS מסוג vfat או ntfs.

יחוד ntfs ן – vfat

היו מי שטענו כי אחד החסרונות של FS מסוג vfat) fat32,16) הינו היעדר אפשרות לקביעת הרשאות למשתמשים שונים – האומנם?
ובכן, ישנה דרך, אם כי לא מושלמת, באמצעות הוספת פרמטרים מסוג: dmask, fmask ו – umask וכן Infinity-presערכים אוקטליים בהתאם (מתאים ל vfat + ntfs) כדלקמן:

umask – הרשאה ספציפית לרכיב המעוגן לכל משתמש שנכנס למערכת.
dmask – הרשאה ספציפית ברכיב המעוגן לפי ספריה וכל מה שבתוכה למשתמש שנכנס למערכת.
fmask – הרשאה ספציפית ברכיב המעוגן בקובץ למשתמש שנכנס למערכת.

הערכים:
0 – אין הרשאה לכלום
1 – הרשאת הרצה בלבד – execute – x
2 – הרשאת כתיבה בלבד – write – w
3 – הרשאת קריאה והרצה בלבד – write + execute – wx
4 – הרשאת קריאה בלבד – read – r
5 – הרשאת קריאה והרצה בלבד – read + execute – rx
6 – הרשאת קריאה וכתיבה – read + write – rw
7 – הרשאת קריאה + כתיבה + הרצה – read + write + execute – rwx

המיקום של הערך אף הוא חיוני, משמאל לימין, שכן הוא מתייחס לאחד משלושת המורשים:
owner, group, other
על מנהל המערכת לפתוח קבוצה ייחודית למשתמשים, לשייך כל משתמש לקבוצה ובשורת העיגון (בקובץ ה fstab) להגדיר את הפרמטים לעיל ביחס לכל משתמש לוגמא: gid=1001,dmask=027,fmask=137 אשר יעניק למשתמש שהחליף משתמש אחר על אותו מחשב את ההרשאה להיכנס לספריה המעוגנת, להריץ קובץ קיים וליצור קובץ חדש שיהיה רק בבעלותו גם אם יתחלפו המשתמשים בהמשך. לחילופין, ניתן להעניק לכל משתמש באשר הוא יכולת רק על קבצים שבבעלותו בתוך הרכיב המעוגן, לדוגמא: umask=700

  • נושא זה רחב הרבה יותר מאשר יריעה זו יכולה להכיל ולכן אסתפק בדוגמאות לעיל.
* ישנם אפשרויות נוספות המתאימות למערכים (raid) ולעיגוני רשת (samba, nfs, _netdev) כגון async, sync, dev, nodev,suid, nosuid שאינם בסקירה זו.

השלכה

בעת עליית המער’ הרי שהקובץ נקרא ובהתאמה מעוגנים הרכיבים, מנגנון זה קובע ביחס לאותו רכיב לבצע גיבוי למער’ הקבצים שבו.
המספרים נעים בין אפס לתשע (0-9) כאשר אפס הינו גיבוי רק למער’ הקבצים (FS) ואילו תשע מגבה את כל הרכיב כולל ספריות וקבצים ובהמשך ניתן גם לשחזר דרכה את המידע.
הקובץ מפעיל תוכנה חיצונית לצורך ביצוע הגיבוי ויש צורך בהכנות קודמות שאינן בסקירה זו.
מערכת זו מתאימה לשרתים ובעלי משאבים של חומרה, זמן וכח אדם מיומן ולכן מומלץ להשאיר פרמטר זה על אפס (0) ביחס לכל הרכיבים שכן קיימות תוכנות אחרות לביצוע גיבויים פרטניים במקביל.
בדיקה למער’ הקבצים – pass (לשעבר: fsck)
בעת עליית המער’ הרי שהקובץ נקרא ובהתאמה נערכת בדיקת תקינות לרכיבים הנקראים לעגינה, מנגנון זה קורא לתוכנה חיצונית הבודקת תקינות (מתמטית) למער’ הקבצים (FS) בלבד.
המספרים קובעים את סדר הבדיקה בלבד כאשר אפס (0) מודיע שלא לבצע בדיקה, אחד (1) הוא הרכיב הראשון בו תבוצע הבדיקה, – מומלץ בחום רב ליחס אותו למחיצת השורש (root) -, ואילו הספרה שתיים (2) היא לכל שאר הרכיבים לפי סדר בו הם מופיעים בקובץ.
התכנה ניתנת לקינפוג לצורך שינוי זמנים או בכלל אך אין סקירה זו לא תעסוק בה ומומלץ להשאיר את תכונותיה כברירת מחדל.

פקודת ביצוע

לאחר עריכה ושמירה של קובץ ה – fstab יש להקליד במסוף את הפקודה: sudo mount -a אשר תעגן את כלל הרכיבים. פעולה אחרת תהיה עליה מחדש של המערכת לצורך בדיקת העיגון האוטומטי.

סוף סיום סיומת

ישנם ברשת מאות דוגמאות לעריכת קובץ ה – fstab אך, לעניות דעתי, הטוב שבהם נמצא אצלך במערכת.

מהלך העבודה

כתיבת התכנית

את התכנית ניתן לכתוב בכל עורך טקסט. אנו נשתמש בדוגמה זו בעורך הטקסט של Gnome.

כתוב פרויקט פשוט הבנוי משני קבצי קוד וקובץ הגדרות אחד בעורך הטקסט, כמו כן נביא בהמשך שתי אפשרויות לכתיבת תסריט ה Makefile . הראשונה פשוטה להבנה, אך ארוכה ומסורבלת. השניה משתמשת בתכונות מתקדמות של תכנת make, קובץ ה Makefile קצר ונוח לשימוש אך קשה יותר להבנה. כדי להבין את השימוש בקיצורים ותכונות מתקדמות של make כדאי לקרוא מדריכים נוספים

בהמשך העבודה בודאי תרצו להתקין כלי פיתוח נוספים וספריות פיתוח חדשות. אפשר למצוא מדריכים לשימוש בכלים אלו ברשת ופה באתר.

נכתב באתר בהפינגווין (לא צויין שם כותב).

מדריך שימוש ב

איך להמשיך

המשך העבודה בודאי תרצו להתקין כלי פיתוח נוספים וספריות פיתוח חדשות. אפשר למצוא מדריכים לשימוש בכלים אלו ברשת ופה באתר.

נכתב באתר בהפינגווין (לא צויין שם כותב).ך צריכה להראות התכנית בעורך הטקסט ובמסוף בו אתם מבצעים את ההידור וההרצה.

אנו נהדר את התכנית בעזרת מהדר gcc, מתוך המסוף (ראה תמונת מסך בסוף המדריך)

הידור וקישור בשורה אחת (מתאים לפרויקטים קטנים)

הוראה זו מנחה את gcc ביחד עם אלו ספריות מערכת צריך להדר את הפקרויקט שלנו. לדוגמה, הדגל lm- יגיד ל gcc לקשר את הפרויקט שלנו עם פונקציות מתוך הספריה המתמטית ששמה m

מהלך העבודה

כתיבת התכנית

ת התכנית ניתן לכתוב בכל עורך טקסט. אנו נשתמש בדוגמה זו בעורך הטקסט של Gnome.הוראה זו מנחה את gcc להכניס הוראות דיבוג לתוך קובץ האובייקט, קובץ שהודר עם פקודה זו מכיל מידע שיקל מאוד על תהליך הדיבוג בשלב הבא של פיתוח הפרויקטוראה זו מנחה את gcc באלו ספריות הוא צריך לחפש קבצי include

התקנת וניהול חבילות

לאחר שהתקנתם את אובונטו, הדבר הראשון שתרצו לעשות הוא ללמוד להתקין ולהסיר יישומים. מדריך זה ילמד אתכם כיצד לעשות זאת. במדריך ניהול חבילות מתקדם אובונטו תוכלו ללמוד על שיטות מתקדמות יותר לניהול יישומים, אך מדריך זה יספיק לפעילות השוטפת של משתמש ממוצע.

Wild-presבמדריך זה יוסבר איך להשתמש בכל אחד ממנהלי החבילות הנ”ל.

הערה: לא ניתן לפתוח יותר ממנהל חבילות אחד במקביל. בנוסף, נדרשות הרשאות ניהול וחיבור אינטרנט פעיל לצורך שימוש במנהל החבילות.l הוא אחד ממנהלי החבילות הפשוטים ביותר. כאשר אתם נתקלים בקישור מסוג apt://package-name תוכלו להתקין את החבילה בלחיצה על הקישור. באתר זה תראו שימוש רב בקישורים מסוג זה, אז כדאי לזכור שניתן להתקין כל חבילה גם בלחיצה על הקישור, וגם באמצעות כל מנהל חבילות אחר המתואר בערך זה.

כלי ההוספה/הסרה הוא הכלי האינטואיטיבי ביותר להתקנה והסרה של יישומים באובונטו. באמצעותו, ניתן להתקין תוכנות חדשות או להסיר תוכנות שאין בהם עוד צורך. נדרשות הרשאות ניהול לשימוש בכלי זה.

כלי ההוספה/הסרה זמין מתפריט ה”ישומים” (Applications), פתחו אותו. כעת, במידה וידוע לכם שם הישום שברצונכם, יש לרשום אותו בשדה החיפוש. במידה ולא, יש להתחיל בבחירת קטגוריית שימוש (אשר נמצאת בצד שמאל במערכת אנגלית, ובצד ימין במערכת עברית)

אודות דביאן

After launching your software, visit http://www.casinorating.com.au to see the highest ranked casinos. This will help you choose the best casino.

דביאן גנו/לינוקס או בקיצור דביאן היא הפצת לינוקס המפותחת בידי פרוייקט דביאן. דביאן היא כיום Step-presentationהפצה ידידותית למדי הכוללת גישה להתקנה קלה של אלפי תוכנות. היא מתאימה לשימוש במחשבים ניידים, שולחנים ושרתים. דביאן ידועה במיוחד בדבקות שלה בפילוסופית הקוד הפתוח ובמטרות קרן התוכנה החופשית.

הליך ההתקנה גרפי ופשוט מאוד, ובברירת מחדל ניתנות תוכנות לשולחן העבודה כמו חבילת היישומים המשרדים אופן-אופיס, דפדפן אפיפני, קליינט המייל אובולושן ועוד. בנוסף אלפי תוכנות נוספות זמינות להתקנה פשוטה באמצעות מנהל החבילות.

בדומה ליתר ההפצות באתר זה דביאן מופצת בחינם ותנאי הרישיון מאפשרים להשתמש, לחלוק וכמובן עבור מפתחים גם לערוך שינויים באופן חופשי.

הגישה של דביאן בנוגע לשחרור גרסאות חדשות היא פשוטה: משחררים גרסה כשהיא מוכנה ולא לפני, לרוב כל שנה וחצי (אבל לא תמיד. הגרסה האחרונה למשל, נדחתה במספר חודשים). מבין ההפצות המוזכרות באתר זה, דביאן נחשבת ליציבה ביותר. היא נתמכת בעדכוני אבטחה שוטפים, אך עידכונים לתוכנות השונות מגיעים רק זמן רב יחסית אחרי יציאתם, לצורך בקרת איכות. עם זאת במקביל לגרסה היציבה משוחררת גם גרסה לא יציבה, למי שמעוניין להשתמש בתוכנות בגרסאות החדשות ביותר.

מטרת מדריך

מטרת מדריך זה להשלים את הפער בין החומר התאורטי הנלמד בכתה או מספר לימוד, לבין העבודה המעשית על המערכת.
למי מיועד המדריך

המדריך מיועד לתלמידים המתחילים את הלימוד התאורטי של שפת C, וזקוקים להדרכה כיצד לכתוב ולהדר את התכניות הראשונות שלהם במערכת GNU/Linux.
על איזו מערכת נבנה המדריך

המדריך נבנה על מערכת אובונטו אך כל מערכת לינוקס תתאים.
לפני תחילת העבודה

עברו על המדריך לכתיבת תכנית בשפת C ובשימוש במהדר gcc ובדקו שאתם שולטים בכתיבה, הידור והרצה של תכניות C פשוטות:

כתיבת תכנית ב- C

שימוש בסיסי ב

מטרת המדריך

טרת מדריך זה להשלים את הפער בין החומר התאורטי הנלמד בכתה או מספר לימוד, לבין העבודה המעשית על המערכת.
למי מיועד המדריך

המדריך מיועד לתלמידים המתחילים את הלימוד התאורטי של שפת C, וזקוקים להדרכה כיצד לכתוב ולהדר את התכניות הראשונות שלהם במערכת GNU/Linux.
על איזו מערכת נבנה המדריך

המדריך נבנה על מערכת אובונטו אך כל מערכת לינוקס תתאים.
לפני תחילת העבודה

עברו על המדריך לכתיבת תכנית בשפת C ובדקו שאתם שולטים בכתיבה, הידור והרצה של תכניות C פשוטות.

במערכות אובונטו הפקודה הבאה תתקין את כל התכנות להן זקוקים בכתיבת תכנית Perl בסיסית (יש צורך בהרשאות משתמש על):
תהליך ההידור והקישור

תהליך הכנת תכנית בנוי בד”כ ממעגל: עריכה – הידור – קישור – דיבוג